מתקשה ללמוד למבחן? הפוסט הזה בשבילכם

.1   דימוי ופעולה: לכל אדם דימויים שונים בנוגע לעולם. חלקם מולדים וחלקם נלמדים. לכל דימוי כזה

תוכנית פעולה, כדי לשנות התנהגות כדאי לשנות את הדימוי או את תוכנית הפעולה. לדוג' כדי להגיע

)אפשר גם לשפר את הדימוי העצמי לתלמיד

90 כדאי לשפר את הרגלי הלמידה

לממוצע של

שמסוגל להגיע ל90- ולא רק ל(80-

.2   למידת תובנה: המידע קיים בזיכרון, הוא מאפשר לנו לקשר בין נושאים ולהגיע לתובנות בחיים.

תובנות אלו מתרחשות בדרך של הארה ולא ניסוי ותהייה  .3 מפה קוגניטיבית: לכל אדם ציפייה להגיע למטרה מסוימת, בנוסף קיימת השערה למידת הסיכוי  להשגת המטרה. לאחר שהמטרה הושגה קיים אישור בנוגע לצפייה ולהשערה. לדוג' מועמד המעוניין ללמוד רפואה ולא מצליח להתקבל לרפואה בארץ, מאחר והוא תופס את עצמו כאדם המסוגל להגיע

לכך הוא יבנה דרכים חלופיות להשגת המטרה.

הגישה הקוגניטיבית מתייחסת לזיכרון

מבנה הזיכרון: הפניית קשב ← רשם חושים ←זיכרון לטווח קצר 0.5) דקות 7 ]פלוס מינוס[ 2 קבוצות( ←

זיכרון לטווח ארוך

.1 הפניית  קשב:  לפני  התחלת  תהליך  הזיכרון,  צריך  להפנות  קשב.  קוגנטיבית  אי  אפשר  לעשות  2

פעולות בו זמנית )כלומר הפניית קשב היא פעולה שדורשת את כל תשומת הלב הקוגנטיבית. תהליך הזיכרון מתחיל עם הפניית קשב. כל פעולה קוגניטיבית מצריכה קשב, לכן לא ניתן לבצע 2 פעולות

קוגניטיביות בו זמנית .2   רשם חושים: לאחר הפניית הקשב – המידע נקלט ע"י אחד החושים, כדי לשפר את הזיכרון, כדאי

להשתמש במספר חושים )להקשיב ולקרוא במקביל סיכומים.( .3   זיכרון לטווח קצר: מוגבל בכמות ובזמן. הוא מתבסס בעיקר על חוש השמיעה. מכיל בין 5-9 פריטים

)קבוצות.( המידע יכול לעבור לזיכרון לטווח ארוך בשתי דרכים:

.a   או שמשננים

.b   או שמבינים

.4   זכרון לטווח ארוך לא מוגבל בזמן ולא בכמות. הוא מכיל מידע אפיזודי )חוויות אישיות של הפרט –

משמעותי

)מידע אובייקטיבי,

כמו כן הוא מכיל מידע סמנטי

]לא קולקטיבי.([

תת המודע שלנו

שנלמד במהלך החיים,( מידע זה מאורגן בדרך הבאה:

.a   מדרג – החומר הישן נמצא בתחתית המדרג, לכן לוקח זמן ארוך יותר לשלוף אותו. החומר

  החדש, נמצא בראש המדרג ולכן יחסית קל לשלוף אותו. מבנה של פירמידה. .b   רמות עיבוד – ככל שהמידע מעובד טוב יותר, הוא יוצר יותר קשרים בזיכרון ולכן קל יותר

יוצר פחות קשרים בזיכרון

)לא מעובד טוב,(

מידע שנלמד באופן שטחי

לשלוף אותו.

)אסוציאציות( ולכן קשה יותר לשלוף אותו.

שכחה מהזיכרון הארוך: המידע שם, אבל אין אפשרות לשלוף אותו

.1    דעיכה: לא משתמשים במידע, הוא נדחק לתחתית המדרג וקשה לשלוף אותו.

.2   פיזור נפש: מתייחס לרשם החושים. אך בזמני לחץ כמו בבחינה, מתקשים לאחזר את המידע. המצב

הרגשי גורם לבלבול )בלאקאאוט(

.3  חסימה: קושי  בלקשר  נתונים שונים בזיכרון. לדוג' זוכרים  את פני  האדם  אבל  לא זוכרים את  שמו.

פרויד טען שמדובר בחסימה רגשית

.4   ייחוס מוטעה: מייחסים את המידע למקור שגוי. מבלבלים בין דמיון לבין מציאות. לדוג' משייכים את

המידע לאדם מסוים, בעוד שצפו בו בסרט .5   הטיה: מידע חדש גורם לנו לזכור באופן מוטעה אירועים שקרו בעבר ולכן אדם נוטה לאידיאליזציה

של מערכות או קשרים מהעבר.

.6    הסעה: שאלות מנחות, הערות או רמזים שניתנים לאדם גורמים לו לענות את התשובה

.7    התמדה: העלאה חוזרת  ונשנת של  הזיכרון,  כמו  אירועים שרצינו לשכוח  והם  צפים  ועולים  – לא

שכחה אלא בעיה בזיכרון )הדבר היחיד שהוא הפוך משכחה.(

שיטות לשיפור הזיכרון

.1   אנשי יום אנשי לילה – רמת הריכוז משתנה בין אדם לאדם בין שעות היום, ולכן כדאי לשים לב

למתי רמת הריכוז אופטימאליים.

.2   חוסר עניין בחומר – כדאי להתחיל עם חומר מעניין, אם אין הכי פחות משעמם.

.3    מקום הלמידה משפיע על רמת הריכוז – כדאי לחזור לאותו מקום למידה

.4    מבחן שנערך באותה כיתה בה למדנו – משפר את התוצאה כי המקום משפר זיכרון ויזואלי

לתוך הפריט הזה מצמידים בדימיון

5 פריטים של חדר בבית,

– מדמיינים

.5   שיטת  החדר  הרומי

מושגים או חומר למידה. במבחן עוברים דרך הפריטים

.6    חומר הומאני כדאי ללמוד בדרך הבאה:

.a רפרפוף של הקריאה )לראות כמה עמודים יש, איזה נושאים החומר עובר( .b ליד כותרת ראשית – לשאול שאלות )לרשום בעיפרון( .c קריאה מעמיקה ומרקור של מידע חשוב העונה לשאלות .d סיכום החומר בצבעים )כותרות בצבע אחד(

.e   תרשימים, תמונות

.f    שינון החומר

.7    יצירת אסוציאציות או קשרים מוגזמים, מצחיקים או מיניים )קשור גם לפרויד(