פסיכולוגיה – פסיכואנליזה וחלומות

פסיכואנליזה היא ניתוח הנפש. פרויד היה יהודי שגדל בוינה, למד רפואה, התמחה בנוירולוגיה ובשלב מסוים למד היפנוזה  אצל שרקו בצרפת והחל  להשתמש  בהיפנוזה כדי לטפל בחולים  הלוקים  בבעיות נפשיות, מתוך

טיפול  זה בנה תיאוריה מקיפה על התפתחות ואישיות האדם.

התיאוריה בנויה על 4 מודלים:

.1   מודל טופוגרפי:

.a מודע – תהליך משניים .b סמוך למודע – תהליך משניים )מכיל את הצנזור( .c תת מודע – תהליכים \ שפה ראשונית

.2   מודל מיבני:

איד   .a

.b   אגו – מנגנוני הגנה

.c   סופר אגו

.3   מודל אנרגיה נפשית מינית – לבידו

.4   מודל התפתחות – 5 שלבי ההתפתחות

התיאוריה מתבססת על מספר עקרונות

קשה לשנות אותה באופן עצמאי ויש להיעזר

.5 לאחר מכן,

.1   התפתחות  האדם  מסתיימת  בגיל

בפסיכולוג המבין בתחום.

.2    לכל  התנהגות, דעה או תכונה יש סיבה. אין מקריות בהתנהגות, לרוב הסיבות נמצאות בתת מודע.

.3   התיאוריה התפתחה במהלך חייו )של פרויד,( הוא שינה אותה ומאז )סביבות (1949 התיאוריה לא

שונתה.

מודל ראשון )מודל טופוגרפי(

.1    המודע מכיל את כל מה שנמצא בהכרה ברגע מסוים )בהווה.( המידע הוא זמני ומצומצם.

.2   סמוך למודע – מאכסן את כל המידע הנמצא בזיכרון וניתן לשלוף אותו במאמץ מסוים )זכרונות( –

לדוג' "מה למדנו בתחילת הסמסטר." סמוך למודע מכיל גם את הצנזור שאיננו מאפשר למידע מתת

מודע להגיע למודעות, ומאחר והוא עלול להכאיב.

.a    מודע וסמוך למודע הם בערך 10% מנפש האדם ופועלים על תהליכים משניים.

.b   תהליכים  משניים  ניתנים  להבעה  במילים  ומסוגלים  לדחות  סיפוקים.  מתייחסים  לכללי

ניתנים להבעה במילים ומסוגלים לדחות

לסדר כרונולוגי,

לתהליכי מציאות,

ההיגיון,

סיפוקים. משני – מכיוון שנלמדה )לאחר התת-מודע שנולדים איתו.(

.3   תת-מודע – מכיל את כל הזיכרונות, משאלות, חוויות שעלולים להכאיב לנו ולכן הודחקו לתת-מודע.

ייתכן גם שזיכרונות אלו  עלולים לגרום לנו לדחייה או  סלידה.  כדי להגיע למידע אמיתי  לגבי  האדם

יש להגיע לתת מודע בדרך עקיפה:

.a פליטות  פה  – מעידה,  מידע שחמקה מהתת-מודע,  עקף את הצנזור  והגיע למודע.  קיימת גם

 פליטת קולמוס )ע"פ פרויד( – גם זו פליטה שהגיע מהתת-מודע .b   היפנוזה – כאשר אדם נמצא בהרפיה מוחלטת, גלי המוח איטיים מאוד, הצנזור איננו עומד

על המשמר ולכן ניתן לשלוף מידע )אמיתי( מהתת-מודע

.c   אסוציאציות – הן שאלות מכוונות. לאחר שפרויד העיר את המהופנטים, הם הכחישו את

המידע שנמסר להם )מידע שעלה בהיפנוזה( ולכן שינה פרויד את השיטה לשאלות מכוונות. לרוב אלו הן שאלות עוקפות העוזרות למטופל להגיע למודעות מבלי היפנוזה. על פי פרויד אין מקריות, התשובות שאנו נותנים לשאלה ומהירות התשובה, מצביעות על דברים רבים )קצב מהיר מדי עלול להעיד על שקר( זו הגישה שתקפה עד היום. משום שאין צורך לחפור

בתת  מודע דרך היפנוזה, אפשר להגיע בשאלות מנחות.

.d   יצירות אומנות

.e   חלומות – פרויד טוען שאנחנו ישנים כדי לחלום. אם לא נישן ולא נחלום – אנחנו נהפוך

מטרת השינה היא לפרוק לחצים.

הסיוטים יחזרו.

– הדימוי ירד,

להיות פקעת עצבים

מתבטא בשפה  ראשונית  ולכן  רק  החולה  מסוגל  לפרש  את  המידע  שבחלום  )באמצעות

אכוונה נכונה.( קיימים גם סממנים כללים, אבל יש להתייחס קודם להקשרים של החולם

ורק אז לסממנים הכללים.

התת מודע פועל על פי תהליכים ראשוניים, דהינו, חסרי היגיון, חסרי סדר, אינם ניתנים להבנה, כאשר

המטרה היא למנוע היזכרות של תכנים מודחקים.

על פי פרויד, הגישה שלנו )של האדם( כלפי המוות היא חיובית – כלומר אנחנו כל החיים מייחלים למוות

פסיכולוגיה – תורת הנפש

פסיכולוגיה עוסקת בתחומים הבאים: .1    פסיכולוגיה קלינית – המטפלת באנשים, בקשיים בחיים, מחלות נפש .2    פסיכולוגיה ייעוצית – כולל ייעוץ בבתי ספר, יועצי נישואין, יועצי

פסיכולוגיה – התחברות חברתית

התחברות חברתית נושא המקשר בין פסיכולוגיה חברתית לפסיכולוגיה גרידא. שלוש רמות )סגנונות( של התחברות חברתית .1   סגנון בטוח – לרוב מאפיין אנשים בעלי דימוי עצמי

פסיכולוגיה – חברתית

–    אפקט ההילה- זוהי נטייה לראות בזולת תכונה דומיננטית המעפילה על שאר התכונות. כתוצאה במתכונה זו יוצרים רושם חיובי או שלילי לגבי אותו אדם. o

לפרסום כתבה באתר

אל תעצרו כאן

יש עוד מה לגלות

פסיכולוגיה – תורת הנפש

פסיכולוגיה עוסקת בתחומים הבאים: .1    פסיכולוגיה קלינית – המטפלת באנשים, בקשיים בחיים, מחלות נפש .2    פסיכולוגיה ייעוצית – כולל ייעוץ בבתי ספר, יועצי נישואין, יועצי

פסיכולוגיה – התחברות חברתית

התחברות חברתית נושא המקשר בין פסיכולוגיה חברתית לפסיכולוגיה גרידא. שלוש רמות )סגנונות( של התחברות חברתית .1   סגנון בטוח – לרוב מאפיין אנשים בעלי דימוי עצמי

פסיכולוגיה – חברתית

–    אפקט ההילה- זוהי נטייה לראות בזולת תכונה דומיננטית המעפילה על שאר התכונות. כתוצאה במתכונה זו יוצרים רושם חיובי או שלילי לגבי אותו אדם. o