הפסיכולוגיה בשירות עולם התעסוקה

מעברי דורות:

 )1946-1964( BB-ה דור

תחרותיים, מכורים לעבודה, מכווני הצלחה חומרית, מעדיפים תקשורת פנים אל פנים, נאמנים לארגון,

יציבים. דגלו בעבודה קשה תמורת רווח שווה. התיאוריות הארגוניות הקלאסיות.

דור הX- (סוף שנות ה60- ושנות ה)70-

ציניים, לא נותני אמון, חשוב להם חופש וניידות לצד ביטחון תעסוקתי, פרקטיים. הם אלו שהמציאו את וועדי

העובדים- הם התפכחו מהמצב בו בעלי ההון שולטים והם רוצים בטחון תעסוקתי, שלא יפטרו אותם פתאום.

דור הY- (שנות ה)80-  גדלו בעולם מרושת, מהירים ומולטי-טאסקינג, מחפשים שילוב עבודה עם פנאי ומשפחה, "אם אין אני לי מי לי," טכנולוגיים, יזמים, לא מכווני ביטחון תעסוקתי. בעיקר עובדים בשביל הגשמה עצמית, תגיד לי מה אתה

עובד ואגיד לך מי אתה.

 )1993-2001( Z-ה דור

נולדו לתוך האינטרנט, בעלי יכולת למידה מהירה מאוד, מחפשים פידבקים כל הזמן ו"אהבת קהל."

משתעממים בקלות. כל סרטון 20 שניות ולא יותר, מחפשים כל הזמן את האתגר הבא, רוצים לטעום מהכל.

זה אופי מסוים. בכל דור תמיד יש יוצאי דופן.

*במזרח מתייחסים אחרת לעולם העבודה, שם העבודה שלך משקפת על הכבוד שלך, של המשפחה שלך,

בסין, ביפן. כי יש חיבור בין קבוצת השייכות של המשפחה לבין קבוצת השייכות של הארגון.

התאמה לעולם המתקדם:

ý  בלוקבאסטר- לא ראו את הקדמה שמתקרבת, עצמו עיניים ונותרו עם סניף אחד באלסקה, שם

האינטרנט לא חזק מספיק בשביל לראות סרטים. þ  לגו- כיום יש לגו בכל מקום, סרטים, טלוויזיה, אפליקציות. המנכ"ל הבין שאם הוא עדיין רוצה לדבר

את המוצר שלו הוא צריך להתחבר למה שאנשים צורכים כדי להיות עדיין רלוונטי.

פיטורין על פי מודל שלבי האבל של קובלן-רוס:

לשירות התעסוקה יש שני סוגי לקוחות- .1 דורשי העבודה, מחפשי ההכשרות אזרחי המדינה

.2 הארגונים והחברות.

גלי פיטורין  מצב בו מפטרים מאות עובדים בו זמנית, כשמרבית המפוטרים יהיו לרוב בגילאי  45-50 פלוס, יהיה קשה להם למצוא עבודה חדשה בגלל הדור שלהם שקידש יציבות וביטחון תעסוקתי. לעומתם, כשדור הZ- יקבל מכתב פיטורין הם יגידו נו טוב וילכו לדבר הבא, כי הם מתורגלים למצוא כל הזמן הדבר החדש הבא, אבל דור הX- חווים את זה כמשבר עד כדי כך שתאוריות פסיכולוגיות שמדברות על

פיטורין לוקחות את זה מהתמודדות עם מוות.

שלבי האבל  הכחשה- אין מצב שיסגרו את

המפעל. כעס- לא מאמין שעשו לנו את

זה.

התכנסות. השלמה- קבלת האמת, יצירתתפיסה מחודשת עם היכרות

במציאות החדשה.

·  לפסיכולוגיה יש תרומה ענפה לחקר עולם העבודה בעבר ובהווה- פסיכולוגיה תעסוקתית היא נגזרת של

פסיכולוגיה חברתית ויש לה תרומה גדולם לעולם העבודה. הכל מתחיל מתוך הבנת האדם.

·  תיאוריות של משמעות מקום העבודה עבור העובד ומיקומו של העובד בשרשרת הערך במקום העבודה

נחקרות ונוספות אפילו עכשיו- עוד ועוד ארגונים מבינים שכדאי להם להתייעץ ולהכניס חברות כמו לוטם ואילת בתוך הארגון כי מבינים את הערך של הפסיכולוגיה התעסוקתית בשימור עובדים, הגברת

מוטיבציה, הגברת יעילות ושביעות רצון של העובדים וכו.'

·  מנהלים מבינים יותר ויותר את הערך של ידע פסיכולוגי (מנהיגות, אינטיליגנציה רגשית, תגמול ועונש,

הנעה פנימית, תיאוריות שיוויון וכו)' בחיי היום יום של מקום העבודה ומעניקים חשיבות רבה ומקום רב

יותר ויותר לידע זה.

·  לא נכון לשאול מה תרצה להיות כשתגדל, אלא באיזה תחום תרצה תעסוק. יש הרבה סוגים שונים של תעסוקה וחשוב לבחור את הדרך המתאימה ביותר לכל אחד

הפסיכולוגיה בשירות עולם התעסוקה

מודל 4 המ"מים לראיון אפקטיבי: המודל התעסוקתי נשען על ארבעת שלבי המ"מ. שלב -1 מקרב שמים את היסוודות של הקשר בין היועץ לנועץ, הקשר נשען

הפסיכולוגיה בשירות עולם התעסוקה

·    שינויים בין דוריים בתחום הקריירה: -כשגיל היה בגילנו אמרו לו שהדור שלו יחליף 7 קריירות במהלך חייו. -הדור של ההורים שלנו החליפו בין החלפה

לפרסום כתבה באתר

אל תעצרו כאן

יש עוד מה לגלות

הפסיכולוגיה בשירות עולם התעסוקה

מודל 4 המ"מים לראיון אפקטיבי: המודל התעסוקתי נשען על ארבעת שלבי המ"מ. שלב -1 מקרב שמים את היסוודות של הקשר בין היועץ לנועץ, הקשר נשען

הפסיכולוגיה בשירות עולם התעסוקה

·    שינויים בין דוריים בתחום הקריירה: -כשגיל היה בגילנו אמרו לו שהדור שלו יחליף 7 קריירות במהלך חייו. -הדור של ההורים שלנו החליפו בין החלפה