פסיכולוגיה – חברתית

תוכן עניינים

–    אפקט ההילה- זוהי נטייה לראות בזולת תכונה דומיננטית המעפילה על שאר התכונות. כתוצאה במתכונה

זו יוצרים רושם חיובי או שלילי לגבי אותו אדם.

o   התכונה הדומיננטית שנמצאה מצביעה על אדם חם לעומת קר. בעוד אדם חם יוצר הילה חיובית

בעוד שאדם קר יוצר הילה שלילית.

–    דבר נוסף המשפיע על הילה זו הוא מראה חיצוני – אדם נאה יוצר הילה חיובית: חברותי, אינטלקטואלי,

מצליחן.

גיבוש דעה- סולומון אש, חקר את התופעה של רושם חיצוני ומצא שהתכונות הראשוניות שנקלטו משפיעות

"אפקט הראשוניות"  

. דהינו, מידע מאוחר יותר לא נקלט

שבו המידע האחרון שהתקבל משפיע על מכלול

את התפיסה הכללית של האדם. לתופעה זו קוראים בזיכרון ולרוב נשכח. במקביל קיימת תופעת

האחרוניות  
לדוגמא:           התנהגות             שהתבצעה             לאחרונה             מזכרת             לאורך             זמן.  

הרושם.

ניתן לשנות רושם ראשוני רק במצב שהתכונה היא תכונה הפוכה לתכונה הראשונית שקלטנו.  

תקשורת בין אישית מתחלקת ל2-

–    30% מילולית

–     70% שפת גוף – לרוב לא ניתן לשקר דרך שפת הגוף

הרושם הראשוני נקבע  בין  חצי  דקה  ל- 4.5  דקות  והא  לרוב  מתבסס  על שפת  הגוף  המהווה  70%  מסך

התקשורת.

לדוגמא:

האדם משנה את ההתנהגות והדעות בהתאם לקבוצה הסובבת אותו.

לחץ חברתי.

קונפורמיות-

במשפחות קיימת  נורמה משפחתית  שכולם  פועלים לפיה.  במחקר  שהתבצע לגבי לחץ  חברתי התברר שניתן

לחלק את האוכלוסייה לשלוש קבוצות:

.1    מעוותי תפיסה- אנשים מאמינים לשקר של עצמם. דהינו, כאשר יצאו מהחדר, נתנו את אותה תשובה שגויה

גם ללא נוכחות הקבוצה. .2    מעוותי שיפוט- ההסבר שלהם מתייחס לדעת הרוב. אם כולם טוענים בצורה מסוימת, הטענה היא נכונה מאחר

 והטעות היא של האדם עצמו ולא של הקבוצה. מרבית האוכלוסייה קשורה לקטגוריה זו. .3   מעוותי  פעולה-  הבינו  שהם  טועים.  ברגע  שיצאו  מהחדר  חזרו  לדעה  המקורית  שלהם.  ההתנהגות  שלהם

השתנתה רק בנוכחות הקבוצה והם עשו זאת כדי לא להיות יוצאי דופן.

ניתן לצמצם את מידת הלחץ ע"י

תפקידים  חברתיים שמטרתם לצמצם את מידת הלחץ:

.1    הקשבה פעילה- שונה משמיעה והיא מתייחסת להקשבה ללא שיפוטיות וללא מוסר אלא התייחסות לתוכן

הנאמר.

בתחום האישי  

.2    תמיכה רגשית- מתייחסת לעולם היום יומי של האדם שבו הזולת הקרוב מסוגל לתת תמיכה וגיבוי בכל מצב.

.3    אתגר רגשי- אדם קרוב במידה מסוימת המסוגל לפזר את הערפל ולנתח את הסיטואציה.ובכך לעזור לך למקד

את האנרגיה.

.4    תמיכה מקצועית- רק אדם מאותו תחום מקצועי יכול להבין לעומק את המתרחש.

מתייחס למצב שבו אדם מאותו עולם תוכן מסוגל להסביר את הבעייתיות ולאתגר את

.5    אתגר  מקצועי-

ההתפתחות.

.6    השקפת  עולם  משותפת- לרוב  מתחברים עם אנשים בעלי תפיסה דומה בתחומי  חיים מרכזיים.  הדמיון מעניק

חיזוקים לפרט ומגביר את הביטחון העצמי שלו.

תופעות נוספות בפסיכולוגיה חברתית

–    פיזור אחריות – פיזור אחריות הוא מצב שבו האחריות מתפזרת בין חברי הקבוצה. בעולם המערבי

חשוב למנות אדם אחד שיהיה אחראי לביצוע המטלה, אחרת המטלה לא תבוצע.

–    יחוס סיבתיות  )הגדרה של הרולד קלי( – כיצד אדם מסביר לעצמו את ההתנהגות שלו או של זולתו

 ביחס לזולת אדם עורך שלושה מבחנים,  ע"פ תוצאות המבחנים הוא מגיע למסקנה הם התוצאה היא פונקציה של אישיות או שזה מקרי ותלוי מצב. ]ע"פ קלי כדאי שאת הכישלונות להטיל על הזולת, זה

לא אומר לא לקחת אחריות, ואת ההצלחות לפרגן לעצמו – קלי קובע כי הלקאה עצמית לא עוזרת,

הדבר  רק מוריד אותנו עוד[ שלושת המבחנים הם:

.1   מבחן הייחודיות – האם ההתנהגות היא אופיינית בד"כ או שהיא משתנה בהתאם לנסיבות. לדוג'

האם היא כל הזמן מתוחה? או שהיא מתוחה בהתאם לסיטואציה )אם היא כל הזמן מתוחה,

כנראה שזה באופי, אם זה היה משהו רגעי, יש משהו שלחיץ אותה( .2   מבחן ההסכמה הכללית – האם כל הקבוצה מתנהגת כך. במידה וכן, ניתן להסיק שההתנהגות

נובעת \ משתנה בעקבות לץ חברתי והיא איננה תכונת אופי.

האם

לדוג'

– האם התנהגותו של אדם חוזרת באותו מצב בזמנים אחרים.

.3   מבחן  העקביות

הסטודנט חרד רק ממבחנים במתמטיקה? )ההבדל מהמבחן הראשון היא האם הוא חרד ממבחנים

– מבחן הייחודיות, או שמא  הוא חרד רק ממבחנים בתחום מסויים.(

–    יחוס סיבתיות )ע"פ ווינר( – בנוסף למסקנה שהמסקנה היא פנימית או חיצונית יש להוסיף קריטריון

נוסף של יציב לעומת לא יציב )בתכונות של אדם:(