התקופה לחוצה והאגו משתלט עליך?

באופן כללי: אסכולה שקיבלה את הרעיונות של פרויד, אך הסיטה את המיקוד מדחפים בלתי מודעים של האיד לאגו, ולכוחות  ההסתגלות  שלו.  חיפשו את  התנאים  שבזכותם  אנשים  מגיעים  להסתגלות  נורמטיבית,  הכישורים  המנטאליים והפיזיים המאפשרים התמודדות והתאמה למציאות. הם התייחסו לתפקוד הנורמאלי )ולא רק לפסיכופתולוגיה,( ובחנו את השלבים והתנאים להתפתחות אופטימאלית. היו ממוקדים בתכלית, שהיא חיזוק האגו ובריאות נפשית, ולא בהעמקה באיד

לשם עצמה.

אנה פרויד

אנה פרויד עצמה : חיה בשנים ,1895-1982 הבת השישית והמועדפת של פרויד, עברה אצלו אנליזה ונשארה איתו עד מותו

)לא הקימה משפחה.(

מנגנוני הגנה:

מנגנוני הגנה  משויכים לאגו, פועלים ברמה לא מודעת. מטרתם היא מניעת החרדה, והם עושים זאת על ידי עיוות של המציאות )עיוות חיצוני או פנימי.( הפעלתם דורשת אנרגיה נפשית. הם מייצרים פשרה – סיפוק חלקי של הדחף. בטיפול עלינו למצוא מה מעוות בהם )מה הפונקציות שלהם,( כיצד הם מגנים מפני הדחף וכיצד מספקים אותו. מנגנוני הגנה ייחשבו לפתולוגיים על פי הנוקשות שלהם. בחירת מנגנון הגנה תלויה בשלב התפתחותי. לעיתים, כישלון של מנגנון הגנה אחד יוביל

להחלפתו באחר.

פרימיטיביות לעומת אדפטיביות: התיוג נקבע על ידי בחינת כמות השקעת האנרגיה הנפשית שהם דורשים, מידת העיוות

והמוקד שלו )עיוות המציאות החיצונית או הפנימית.( הגנות אדפטיביות מאפשרות לנו שלא להיות מוצפים כל הזמן בתכנים

מאיימים.

פירוט המנגנונים:

*בשאלות על מנגנוני הגנה – לשים לב מפני מה הם מגנים.

·    הדחקה: הבסיס של כל ההגנות )יתר המנגנונים הם ווריאציה של הדחקה.( זהו סילוק של דחפים או מחשבות מן

המודע אל הלא-מודע )או אי העלאתם מלכתחילה.( הדחקה שואבת הרבה אנרגיות, ועשויה ליצור דלדול של האגו. מנגנון בוגר, שכן מחייב הפרדה בין האיד לבין האגו. ההדחקה היא המנגנון החזק והמוחלט מכולם, הוא מאפשר ניתוק יעיל ומוחלט מהקונפליקטים )בניגוד למנגנונים אחרים, שלרוב לא יהיו מספקים ויאלצו שימוש במנגנון נוסף

היסטריה

נוירוזה,

ולייצר

במקביל,(  אך  היא  גם  המסוכנת  מכולם,  שכן  עשויה  לפגום  בשלמות  האישיות

ואובססיביות. היא דורשת השקעת אנרגיה מתמדת.

·    תגובת היפוך: טרנספורמציה של דחפים, שהופכת אותם לנסבלים. נזהה את המנגנון הזה במקרים בהם נגיב בחיוב

לאדם  שמעורר  בנו  קונפליקט,  אך  האווירה  סביב  ההתנהגות  הנחמדה  כביכול  היא  לא  נעימה.  נחשב  למנגנון

פרימיטיבי ובלתי קשור לשלב התפתחותי, כנראה מהראשונים הזמינים לאגו. אגב, יש מנגנון נוסף שנקרא היפוך

,(Reversaנ) והכוונה בו  היא להיפוך תפקידים )לדוגמה, אדם שיחוש פסיבי ייקח את השליטה לידיו בכוח.(

·    בידוד: ניתוק או הפרדה של המרכיבים הרגשיים למרכיבים התוכניים של האירוע. לדוגמה, עיסוק בפרטים במקום

ברגש, סיפור שלא נוגע רגשית. כאן, ההיבטים העובדתיים נשארים במודעות, ההיבטים הרגשיים מודחקים.

·    רגרסיה: חזרה לדפוסי התנהגות קודמים, המונעים התמודדות עם המצב המאיים. כולל חזרה לדפוסים ילדותיים

וגם רגרסיה בשלבים פסיכו-סקסואליים. פרימיטיבי, אך יכול להיות אדפטיבי. ניתן להשתמש בו ללא תלות בשלב

התפתחותי, ועל כן הוא כנראה אחד המנגנונים הראשוניים הזמינים.

·    ביטול הנעשה :(Undoing) עשיית מעשה אחר )הופכי( כדי לנטרל את המעשה/מחשבה/דחף הקודם. נחשב למנגנון

בוגר.

·    השלכה: השלכת דחפים ורגשות בלתי נסבלים על האחר – משליכים אימפולסים לא רצויים. זה עיוות של המציאות

החיצונית. מנגנון פרימיטיבי, אך נשען על קיום הפרדה בין העצמי לבין העולם החיצון.

·    הפנמה/הזדהות )עם התוקפן:( הזדהות עם היבטים חיצוניים כדי להימנע מתחושות פנימיות. הופכים את המציאות

החיצונית לפנימית, ומרגישים שליטה. בד"כ מופיע במקרים של מצוקה חיצונית חריפה, או בילדות מוקדמת. מנגנון

פרימיטיבי.

·    הכחשה: סירוב לקבל את הקיום של עובדה חיצונית או פנימית. השקעת אנרגיה כדי להשאיר משהו מחוץ למציאות.

מנגנון פרימיטיבי.

·    רציונליזציה:  נתינת הסבר להתנהגות דחפית/ להתנהגות שלנו/ לסיטואציה. נחשב למנגנון גבוה.

התייחסות  לנושא  כאל  סוגיה  אינטלקטואלית,  ללא  רבדים  דחפיים/רגשיים.  כולל  עיסוק

·     אינטלקטואליזציה:

אקטיבי בחיפוש מידע ומחקר. נחשב גם כן למנגנון הגנה גבוה.

·    התקה:  העברה של דחפים ורגשות מאובייקט אחד לאחר. מנגנון בוגר.

·    סובלימציה )עידון:(  המנגנון שפרויד החשיב כמנגנון הבריא – טרנספורמציה של המטרה היצרית ותיעול הדחף

לפעולה מקובלת חברתית. יש כאן התקה של תכלית הדחף. יצירתיות ותרבות נתפסות כסובלימציה. שימוש במנגנון

מחייב מודעות לערכי החברה, על כן אפשרי רק לאחר התפתחות הסופר-אגו.

·     )מזוכיזם/פניית האדם נגד עצמו/ הפנמה  – הוזכר בתיאור מקרה:( הפנמת אובייקט שיש תוקפנות כלפיו פנימה,

וביטוי התוקפנות כשנאה עצמית. לא נפוץ אצל ילדים קטנים.

הטכניקה האנליטית

הגנות אדפטיביות: מטרת הטיפול הדגשת המיקוד בשיפור ושכלול ההגנות, עידוד התפתחותם של תפקודי אגו ומנגנוני

הוויסות שלו – במקום שחרור האנרגיות הלא מודעות והדחפים.

טיפול בילדים: על ידי עזרה בבניית מנגנוני וויסות אדפטיביים יותר, בניית האגו, רכישת כלים לוויסות העולם הלא מודע.

התייחסות לטכניקות של פרויד: שלילת טכניקת ההיפנוזה, בה מנסים להשאיר את האגו מחוץ לטיפול. לגבי אסוציאציות

חופשיות – מדגישה את ההתעניינות באגו, בנוסף לתכנים מהאיד.